במאמר זה נעסוק ביישום של השכבה השניה במערכות בית חכם – השכבה שאיתה אנו באים במגע יומיומי: מערכות אודיו וידאו, ופתרונות לבקרה על המערכות בבית.

היום מקובל כבר בבתים רבים, ללא קשר ליישום מערכות בית חכם, לבצע הכנות עוד בשלב הבניה למערכות אודיו. ככלל, את הרמקולים בבית, שהם מהווים את הפלט העיקרי של האודיו, ניתן לחלק ל-2 קטגוריות עיקריות: רמקולים שקועים ורמקולים חיצוניים.

רמקולים שקועים – יש צורך עוד בשלב הבניה, לפני היציקה להכין להם תיבות בגודל המתאים (אל אם כן רוצים אח"כ לשלם על חציבות מלכלכות, מיותרות ויקרות). בדרך-כלל מדובר ברמקולים לא מוגברים, היינו שאינם דורשים חיבור לחשמל (את ה"כוח" שלהם הם מקבלים מהתקן חיצוני, כמו רסיבר), ודורשים רק השחלה של כבל דו-גידי, עדיף כבל סאונד איכותי, כדי לשמור על רמת צליל גבוהה ונקיה. ניתן ליישם רמקולים שקועים גם בקיר וגם בתקרה, וכמובן גם בהנמכות גבס.

רמקולים חיצוניים – רמקולים שמורכבים על הקיר. בדרך כלל הם כבר מוגברים (יוצא מהם כבל חשמל, שצריך נקודת חשמל כדי לספק להם את החשמל הנצרך). החסכון הוא בהכנה המוקדמת – אין צורך לשלב הכנות בשלב הבניה. אם אנו רוצים מערכת סטריאו, היינו של 2 רמקולים – יש לדאוג לחיבור בין רמקול אחד לשני.

רמקולים שקועים נחשבים לאסטטיים יותר, וצוברים פחות אבק עם השנים. רמקול שקוע ניתן לשליפה ולתיקון בעת הצורך.

איכות הרמקולים משתנה מאוד. ישנם רמקולים שעולים הון, וישנם פשוטים יותר. ככלל, ניתן לקנות זוג רמקולים מפירמה טובה (למשל ימהה) בעלות של כ-1000 ₪.

הכנות – כאמור, תלוי בסוג הרמקולים שאנו בוחרים. מומלץ להביא את כל חיווט הרמקולים למקום אחד, שם נחבר אותם למערכת שמרכזת את החיבור (רסיבר, מטריצה ועוד). עלות ההכנות – נסגרות מול החשמלאי, והכבל המושחל, אם הוא איכותי, נע בסביבות 1.5 ₪ למטר.

ככלל, ההחלטה כיצד לחבר את הרמקולים בבית תלויה בכמות הרמקולים שהחלטנו להתקין בבית, והחלוקה הפנימית של השמע: האם אנו רוצים שכל הרמקולים בבית ישמיעו את אותו הפלט, או שיהיו כמה מוקדי שמע בבית, כאשר בכל מוקד נוכל לבחור מה אנו רוצים לשמוע.

נחלק את הדיון לשלוש קטגוריות: אזור שמע אחד בבית, שני אזורי שמע, ושלושה ומעלה אזורי שמע.

אזור שמע אחד – כאשר אנו רוצים אזור שמע אחד, ניתן לחבר עד חמישה רמקולים ויחידת סאב-וופר, במערכת שמע סטנדרטית. אם מדובר בעד 2 רמקולים, שהם אינם מוגברים, נצטרך להשתמש במגבר ואליו לחבר את הרמקולים. בתצורות של 3 רמקולים ומעלה – נשתמש ברסיבר. אם אנו רוצים יותר מ-5 רמקולים, שכולם ישמיעו את אותו הפלט – ניתן להשתמש במגבר נוסף. בדרך כלל נרצה לשלוט ולבחור שאזור מסוים ישמיע ואחר לא (אין הכוונה להשמעה של פלט אחר, אלא בחירה שרמקולים מסוימים לא ישמיעו סאונד כלל), ולכן נשתמש בסוג של בורר, המספק לרמקולים גם הגברה. בבורר נוכל לבחור, בד"כ ידנית, איזה רמקולים יפעלו ואלו לא (מין מתג כיבוי-הדלקה).

שני אזורי שמע – אם אנו רוצים שני אזורים, למשל: סלון וחדרי ילדים, או תוך הבית ומחוצה לו – נשתמש ברסיבר בעל שני אזורים (Zones). בד"כ ניתן לחבר לרסיבר כזה אזור אחד עם רמקולים בתצורה של 5.1, ואזור שני עם שני רמקולים.

שלושה אזורי שמע ומעלה – אם רוצים לנהל בבית מספר אזורי שמע (למשל: חדרי ילדים, חדר הורים, סלון, מטבח, חוץ וכיוצ"ב), יש צורך להשתמש במכשיר שנקרא: מטריצה. הרעיון של המטריצה הוא: מחברים אל המטריצה מספר רמקולים, לפי הכמות שהיא תומכת, והמטריצה משמיעה לכל אזור את הפלט בו הוא מעוניין (מטריצה בסיסית מתחילה ב-4 אזורים). כמובן שלמטריצה ניתן לחבר מספר מקורות שמע (Sources). השליטה על המטריצה ועל האזורים משתנה בין הספקים, כדאי לבחור מטריצה מבוססת רשת שבד"כ נתמכת אפליקציה.

הערה: כאשר אנו מחברים מספר אזורים רב, מן הסתם נשתמש גם במטריצה וגם ברסיבר, לצורך בנייה נכונה של המערכת. במקרה כזה מומלץ מאוד לרכז את כל הכבילה לארון סאונד מרכזי אחד, בו נאחסן גם את הרסיבר והמטריצה.

sh4

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *